יום עצמאות קצת עצוב

ערכתי שולחן לכבוד החג. הקבוע השנתי, הכחול לבן השגרתי

גזרתי בריסטול כחול על מפה לבנה

ויצרתי דגל מעוצב

כמעט כמו עגל מזהב

קצת לעגו לי והיציקו

ולי זה הפריע "תפסיקו"

כולם חוגגים

"יא חרדים!

למה ככה להרוס תכנונים?"

ואז התבוננתי וחשבתי, צפיתי בטקס ונגעלתי

על מה ולמה כל החגיגה? זו לא ארץ! זו רק מדינה

שמנוהלת בניגוד לתורה.

שחושבת שזה "חופש" ואלעק "תקווה"

אבל החופש האמתי יהיה רק בגאולה

בבית המקדש שיבנה כבר במהרה

ולא חלילה בלשמוע דברים מאנשים לא בדיוק מאמינים

לשמוע שירים ומחולות לראות חיילים עם מצילות

בזמן שעם ישראל באבל על עבר שיהפוך לעתיד

לא מעוניינת באוחנה ולפיד

שיגידו לי מה זו מדינה.

לא בדתי לדעתי

ששכח קצת את ה' במשואה!!

תגיד לי, מה???

לא בקיום התורה 'לדעתי'

זו לא הארץ האהובה שלי!

כן. זו זכות שיש לי תכותל

ואני חיה בארץ הקודש

אבל זה לא סותר את זה שהיא מנוהלת

על ידי חוקים שהם עובש

אז מי הם??

שבגלל תאריך שקבעו אחגוג עצמאות למדינה?

שמנוהלת בכלל על ידם לצערי

ולא לפי הדעה שעליה אני סומכת ומאמינה

ולא לפי ההנהגה והדרך שכתובה בתורה

אז לא, זה לא יום חג וגם לא יום עצוב

זכותי לשמוח בו שוב ושוב :)

אבל הכי חושב שאזכור

זה לא יום חג

ובעז"ה לא אשוב

לערוך שולחן עם דגל

כי האמת היא,

זה קצת דומה לחטא העגל